גזר דין בתיק ת"פ 48516-12-10

בתאריך 29.12.10 הוגש נגד הנאשם כתב אישום וביחד עם הגשתו הוגשה בקשה למעצר עד תום הליכים. הואיל וכתב אישום זה תוקן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים הרי מצאתי לפרט האמור בכתב האישום המתוקן ולא בזה המקורי.

על פי כתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 28.12.10 בשעות הבוקר המוקדמות, בביתו, הפעיל הנאשם מוזיקה בעוצמה חזקה. אשת הנאשם, אותה עת - המתלוננת - ביקשה כי ינמיך עוצמת המוזיקה. בתגובה ענה לה הנאשם "לכי מפה אני עושה מה שאני רוצה". המתלוננת התקרבה לנאשם על מנת להנמיך את המוזיקה ובתגובה דחף אותה הנאשם, תפס בידה והחל לנערה. מייד בהמשך לכך, דחף הנאשם את המתלוננת בכתפה על ספה בסלון הבית. אחר כך רץ למטבח נטל סכין, חזר לסלון הבית כשהוא אוחז בסכין וצעק כי נמאס לו מהכול וכן אמר שהוא יחתוך את עצמו. אחר כך נכנס לאמבטיה וסגר אחריו הדלת. הנאשם הודה והורשע לפיכך, בשתי עבירות: תקיפת בת זוגו ואיומים.

כאמור, עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר הנאשם. מעיון בתיק הבקשה למעצר עד תום הליכים עולה כי הנאשם שוחרר ביום 31.1.11. משמע היה עצור למעלה מחודש ימים בגין כתב אישום זה.

בדיון שהתקיים לפני כב' השופטת וינברג ביום 7.2.11 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי הסכמת הצדדים, כתב האישום תוקן הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, בטרם טיעונים לעונש הופנה לשירות המבחן. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים שהאחרון בהם הוגש סמוך לדיון שהתקיים ביום 24.10.11. הדיון שעתיד היה להתקיים ביום זה נדחה משום בקשת עו''ד בקרמן אשר יצג הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית - לשחררו. נעניתי לבקשתו, ובדיונים הנדחים יוצג הנאשם על ידי סנגורית מהצוות הפנימי של הסנגוריה הציבורית.

שירות המבחן אשר בחן עניינו של הנאשם, מצא כי אין הוא מוצא מקום לבוא בהמלצה. הנאשם שלל כל צורך בטיפול באלכוהול או באלימות וכי עסוק הוא בהופעותיו כזמר. הנאשם לקח אחריות על מעשיו באופן חלקי וכי מטיל חלק מהאחריות  על פגיעה ותסכול שחווה מהמתלוננת, תוך שניסה לקבל התייחסות ממנה. הנאשם הבהיר כי אין הוא פנוי להליך טיפולי וכי שאיפתו היא לסיים ההליך המשפטי על מנת להתמקד בעיסוקו כזמר ויוצר מוזיקלי.

התביעה על פי שיטתה ההולכת אך ורק אחר חומרת העבירה ואינה בוחנת שיקולים אחרים או רחבים יותר עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל "ממש" דהיינו גם לא עונש מאסר בעבודות שירות. עמדה זו התעלמה כי מדובר באדם חסר הרשעות קודמות ולו זו הסתבכות ראשונה בפליליים ובהתעלם מהרקע דהיינו, שלאחר המעשה מכרה המתלוננת תכולת הדירה, עזבה את הארץ וכיום אינה נמצאת כלל בארץ.

באת כוח הנאשם עתרה להשית על הנאשם עונש שלא יהיה בו כדי לפגוע בנאשם כלכלית. הנאשם עסוק בעבודתו כזמר ויוצר, ועונש מאסר אף כזה שירוצה בעבודות שירות יש בו כדי לפגוע בנאשם.

בבואי לגזור דינו של הנאשם אני מוצא לדחות עתירת התביעה לעונש. עמדת התביעה נוקשה היא ואינה מידתית. אכן, יש ותימצא חומרה בכך שאדם מאיים לפגוע בעצמו בסכין, אלא שיש לשים אל לב, כי הנאשם לא איים ולו בשמץ כי יפגע במתלוננת. לעומת זאת, בלי להקל ראש - מעשה התקיפה שתקף הנאשם את המתלוננת, מתבטא בדחיפתה תפיסה בידה נעורה ודחיפה בכתפה לעבר הספה. לעיתים נדמה כי עמדת התביעה  למאסר בפועל ממש, בנסיבות אלה, אינה אלא אמירה מן השפה אל החוץ כאילו הייתה אמירה בעלמא בלי להתייחס למשמעות המאסר בפועל על אדם חסר הרשעות קודמות, אשר היה עצור מאחורי סורג ובריח בגין מעשים אלה למשך למעלה מחודש ימים, ונדמה כי נשתכח מהתביעה ששלילת חירותו של אדם במאסר אינה דבר של מה בכך. אני סבור כי בטרם תעתור התביעה לעונש מאסר בפועל עליה לשקול בכובד ראש עתירה זו. על התביעה מוטל תפקיד ציבורי ואין מדובר בתפקיד שתוכנו טכני בלבד. רוצה לומר אין מדובר בתפקיד בעל תוכן דוגמתי: חומרת עבירה - מאסר בפועל.

בנסיבות המקרה, כשאני שוקל מכלול השיקולים הצריכים לעניין: מדיניות הענישה במקרים אלה, הפגיעה שנפגעה המתלוננת כתוצאה מדחיפתה, אחיזה בידה ונעורה, דחיפתה בכתפה אל הספה ופחדה מהאיום כי הנאשם יפגע בעצמו בסכין, אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם, אדם נורמטיבי, העובד ומפרנס עצמו, השקוע בעיסוקו במוזיקה, חסר הרשעות קודמות, שלראשונה נעצר והיה במעצר במשך למעלה מחודש ימים, אני סבור שיש להעדיף עתירת באת כוחו של הנאשם ולהימנע מהשתת עונש מאסר ואף לא מאסר שירוצה בעבודות שירות.

עונש מאסר בעבודות שירות, הוא עונש מאסר באופן עקרוני, אלא שמעבר לכך יש בו פגיעה כלכלית קשה בנאשם.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות כלפי גוף אדם לרבות איומים.

אני מחייב הנאשם לחתום על התחייבות בסך 3,000 ש''ח לפיה אם יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות כלפי אדם לרבות איומים  במשך שלוש שנים מהיום ישלם הסכום.

לא יחתום על ההתחייבות יאסר למשך 7 ימים.

עותק מגזר דין זה יועבר לשירות המבחן.

המוצגים, סכין - תחולט. 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ג' אב תשע"ב, 22/07/2012 במעמד הנוכחים.